השנה נערכה התחרות השנייה על שם שוורץ-רייסמן לפרויקטים מצטיינים בחמד"ע. התחרות נושאת פרסים והיא מתקיים מדי שנה בין תלמידי חמד"ע, שהגישו עבודות מדעיות, פרי יצירתם.

השנה הגישו לתחרות תשע קבוצות של תלמידי מדע חישובי (מ"ח) את עבודות הגמר שלהם לכיתות י' י"א ו-י"ב. העבודות הכתובות נמסרו לצוות שופטים בעלי שם מן האקדמיה והתעשייה העילית.

בערב הגמר, שנערך ב-7 בינואר 2015, יציגו התלמידים, נציגי תשע הקבוצות, את הפרויקטים בהרצאות קצרות של עד 5 דקות בפני חבר השופטים והקהל.

לחצו כאן לצפייה בגלריית תמונות מן התחרות 

שופטי התחרות- בתשע"ה
פרופסור דניאל זייפמן, פרופסור לפיזיקה, נשיא מכון ויצמן למדע ויושב ראש הוועד המנהל של חמד"ע.
פרופסור רועי עוזרי, הפיזיקאי רועי עוזרי נולד בישראל ב־1969, חוקר במכון ויצמן למדע וחבר בוועד המנהל של חמד"ע.
מני ברזילי, יועץ אסטרטגי טכנולוגי, חבר בפורום יובל נאמן
פרופסור אשל בן יעקב, פרופסור בבית הספר לפיזיקה באוניברסיטת תל אביב, נשיא לשעבר של החברה הישראלית לפיזיקה וחבר בוועד המנהל של חמד"ע. הוא נחשב לאחד החוקרים המובילים בעולם לחקר התקשורת הבין-חיידקית. מופקד הקתדרה מאגי-גלאס לפיזיקה של מערכות מרוכבות, ועמית המרכז לפיזיקה ביולוגית תיאורטית (CTBP) באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו.

הפרוייקטים

כיתה י'

בעבודתנו עסקו התלמידות במידול תהליך היווצרות מחלת הלוקמיה. יש כארבעה סוגים לוקמיה, והן בחרו להתמקד בלוקמיה מילואידית כרונית.
לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML) היא סרטן של תא האב במח העצם, ממנו נוצרים כל תאי הדם. באופן תקין, תאי הדם מיוצרים בצורה מסודרת ומבוקרת, אך במקרה של לוקמיה מיאלואידית כרונית תהליך זה יוצא משליטה והתאים ממשיכים להתחלק ללא בקרה.

העבודה עוסקת במציאת צורת חבל בשדה כבידה לא אחיד התלוי בין שני עמודים. מציאת צורת החבל מתבצעת בצורה אקראית על ידי מידול החבל כקבוצה של משקולות המחוברות בעזרת קפיצים. מיקום המשקולות משונה
באופן אקראי ועל ידי העדפת הגרלות המקטינות את האנרגיה הפוטנציאלית של המערכת נמצאת צורת החבל.

המודל מאפשר מציאת צורת החבל במצב שבו החבל נמצא במערכת מסתובבת המייצגת שדה כבידה לא אחיד. העבודה משתמשת בשיטות חישוביות על מנת לפתור בעיה זו שלמיטב ידיעתי אין לה פתרון אנליטי ויכולה לעזור גם בפתירת בעיות דומות בהם שדה הכבידה לא אחיד על ידי שינוי המודל.

כיתה י"א

בעבודה זו נבנתה הדמיה של לויין הסובב את כדור הארץ, ומערכת בקרה שמטרתה לכוון את הלויין כך שהמצלמה המקובעת עליו תהיה מכוונת לצילום כדור הארץ בכל רגע של תנועת הלווין.

העבודה משתמשת בתיאוריה של כוח מרכזי, חוקי מתקף ותנע,  חוק שימור התנע הזויתי, מערכות צירים במרחב, ושיטות בקרת הכוון בשלושה מימדים.

בפרוייקט זה דנו התלמידים בתיאור אלגוריתם המשתמש במשוואה דיפרנציאלית לחישוב התנועה של החלקיק הברואני הכלוא במלכודת האופטית וההתיחסות המספרית של התופעה לרעש לבן.

כיתה י"ב

עבודה זו מציגה גישה מקורית לפענוח של סרטן דם מסוג לוקמיה לימפוציטת (CLL) באמצעות אלגוריתם של רשתות עצביות מלאכותיות. המערכת מנתחת תמונות של תרביות דם ומסווגת את הקלט כתמונה דם של חולה או של אדם בריא.
תוצאות המחקר מאשרות שאפשר לסווג תמונות של תרביות דם ע"י שימוש ברשתות עיצביות מלאכותיות. המערכת סווגה תמונות תאי דם לבנים מבודדים בדיוק זיהוי של 81%.
בעבודה מוצגים מודל העיבוד התמונה ומודל הרשתות העצביות, תוצאות המודל, חקר התוצאות ואב טיפוס של אפליקציה להערכת בדיקת דם בזמן אמיתי.

השפעת מאפיינים שונים על הסיכון לחלות בדמנציה מגישים: רוני יצחקי ונגה מודריק מעירוני ד'  למדו בחמד"ע אצל שלמה רוזנפלד מקום I

בעבודה נבדקה מידת ההשפעה של גורמים שונים על הסיכון לחלות בדמנציה. בעזרת המערכת שנבנתה חושבה ההסתברות שאדם יסבול מדמנציה, כולל דרגת
החומרה שלה, על סמך 8 מאפיינים בלבד.
התלמידות גילו שלמאפיינים השונים יש השפעה רבה על הסיכון לחלות בדמנציה, ואולם, המערכת רמזה שלמין (גבר או אישה) יש השפעה פחותה ממה שנחשב בספרות המדעית.

בעבודת נחקרה תופעת שתיית אלכוהול בקרב בני נוער. הוכן שאלון שהתשובות אליו נותחו במערכת של למידה מלאכותית שקבעה את הגורמים המשפיעים על נטייתם של בני נוער לשתות אלכוהול.

מסכנת העבודה היא שחקיקת חוק שיאסור שתיית אלכוהול בגיל נמוך מ-18 תשפיע יותר מכל על ירידה בהיקף התופעה. איסור של ההורים לא משפיע במידה רבה.